על ידי רוברט מילקוביץ' /5 בפברואר 20215 בפברואר 2021 כשיצא שמו של פרופסור סוורוס סנייפ, תמיד יהיו לנו שתי דעות שונות, טובות ורעות. אבל שניהם מסכימים שהוא הדמות המרשימה ביותר בסדרת הארי פוטר. ובכל זאת, מערכת היחסים שלו עם הארי הייתה מוזרה, אז אנחנו צריכים לתהות, האם סנייפ אהב את הארי פוטר?
הדמעות של סנייפ בסוף הספר/הסרט לא אומרות שסוורוס סנייפ אי פעם אהב את הארי פוטר. אמו של הארי הייתה אהבתו הנכזבת הגדולה של סוורוס, וזו הייתה הסיבה היחידה לזיקתו הרגשית לקוסם העתידי הקטן.
המשך לקרוא כדי לגלות עוד על גבר ששמו מתאים לו.
תוכן העניינים הופעה מי מסתתר מאחורי דמותו של פרופסור סוורוס סנייפ? איך הארי פוטר פגש את סוורוס סנייפ? האם סנייפ אהב את הארי פוטר ואיך הוא הרגיש כלפיו אלן ריקמן אחרי כל הזמן הזה? תמיד!
מי מסתתר מאחורי דמותו של פרופסור סוורוס סנייפ?
בניתוח שמו הפרטי, שמקורו במילה הלטינית sĕvērus, תקבלו מספר משמעויות שלו, כחמורות, רציניות, קפדניות, לא גמישות, חמורות סבר, קשוחות וכו'.
סוורוס סנייפ מתאים מאוד לכל הקטגוריות הללו, ועוד. כשאנחנו מדמיינים את דמותו, בין אם ראינו את הסרטים או רק קראנו את הספרים, בהחלט היינו מתארים אותו ככזה.
הייתה לו ילדות לא קלה והוא היה קורבן להזנחה בכל הנוגע להוריו, במיוחד במהלך לימודיו בהוגוורטס. כבן של אם המכשפה איילין פרינס וטוביאס סנייפ המוגלגי, הוא תמיד היה קורבן קבוע של עמיתיו בגלל היותו חצוי הדם.
להיות בעל הורים מעורבים היה משהו שהזדהו, שכן גם וולדמורט וגם גרינדלוולד לא דאגו למגלגים. זה היה חלק מהפילוסופיה שטענה שמוגלגים נחותים מקוסמים ומכשפות.
סיריוס בלק, הסנדק של הארי, וג'יימס פוטר, אביו של הארי, התעללו בסנייפ תכופות בגלל מראהו בכך שכינו אותו גבר רזה עם עור צהבהב, אף גדול ומחורר ושיניים צהובות ולא אחידות, אבל במיוחד בגלל מוצאו חצוי הדם. .
סנייפ גם המציא כמה לחשים, אחד מהם השתמש ג'יימס פוטר כדי להפוך אותו באוויר. כל ההתעללות וההזנחה הללו היו בוודאי קשורות לחוסר הביטחון שלו בהמשך חייו ולאופי הקר שלו. אבל האם אנחנו צריכים לקרוא לו רשע בשלב זה?
הסיבה העיקרית לחוסר החיבה של סנייפ מהארי פוטר נעוצה בלילי אוונס, כלפיה טיפח רגשות מיוחדים, בעוד שהיא תפסה אותו אך ורק כחבר. לרוע המזל, היא התאהבה בג'יימס פוטר, סטודנט מאוד פופולרי באותה תקופה, אותו פגשה כששניהם מוינו לגריפינדור, בעוד שסנייפ הלך בדרכו שלו של סלית'רין.
לאחר שהפך לחוסר ביטחון ופגיע, החליט סוורוס להצטרף ל אוכלי מוות , במחשבה שזה ירשים את לילי. אבל, הוא טעה.
איך הארי פוטר פגש את סוורוס סנייפ?
בינתיים, הקוסם הקטן עם צלקת הברק על מצחו, הפך חסר דאגות (טוב, בהתחשב בדודתו, דודו ודאדלי דרסלי לא כל כך...) בלי לדעת מה מצפה לו בעתיד.
עתידו של הארי כבר די נקבע על פי מוצאו - הוריו ג'יימס פוטר ולילי אוונס, שניהם קוסמים (גם אם הוריה של לילי היו מוגלגים). כשהיה רק ילד בן שנה, הוא הצליח לשרוד את ההתקפה של לורד וולדמורט. להורים שלו לא היה כל כך מזל.
מגיע להוגוורטס בגיל 11, ה כובע מיון תן לו להיות חבר בגריפינדור, אחד מהארבעה בתים של הוגוורטס בית ספר לכישוף ולקוסמות. הארי התבלט אט אט כאחד התלמידים המוכשרים ביותר ואשר יחד עם כמה חברים רכש גם מספר רב של אויבים.
הקוסם הצעיר חשב שאולי אפילו יהיה מאושר בסביבה החדשה שלו עד שפגש אותו - מאסטר השיקויים, פרופסור סוורוס סנייפ.
כשהם נפגשו לראשונה, היה ברור מספיק שהארי רכש את האויב הראשון שלו.
קַדָר! מה אקבל אם אוסיף אבקת שורש של אספודל לחליטה של לענה? – אלו המילים הראשונות שסנייפ אמר להארי, מלאות שנאה ולעג.
דבר מאוד מעניין הגיע מאחד ממעריצי הסדרה, שניסה לחשוף מה המשמעות של המילים הללו. לדבריו, זה ההסבר:
לפי שפת הפרחים הוויקטוריאנית, אספודל הוא סוג של שושן שמשמעותו 'החרטות שלי עוקבות אחריך לקבר' ולענה פירושה 'היעדר' וגם מסמל בדרך כלל צער מר. אם אתה משלב את זה, המילים של סנייפ אומרות שאני מתחרט במרירות על מותה של לילי.
קורע לב, אתה לא חושב? אבל, ההתנהגות של סנייפ לפי תלמידו, הייתה הכל מלבד רגשית. סנייפ תמיד ידע להישאר רגוע ואסוף כלפי הארי. ובכן, לפחות עד שהארי פתח את זיכרונות העבר שלו.
האם סנייפ אהב את הארי פוטר ואיך הוא הרגיש כלפיו
פרופסור סנייפ מעולם לא החמיץ הזדמנות להעליב או להעניש את הארי או עמיתיו. אתה כמו אביך: עצלן, יהיר וחלש .
כן, איך יכולת להרגיש אחרת כשהאב הזה לקח את האדם שהתכוון להיות כל חייך. עם זאת, סנייפ מעולם לא באמת בנה מערכת יחסים עם הארי, אלא רק הייתה לו תפיסה משלו לגבי הארי ומערכת יחסים שנוצרה בצל.
הארי סוף סוף גילה מה קורה בין פרופסור סנייפ להוריו. אישה שעמדה על החבר הכי טוב שלו, כשג'יימס פוטר הציק לו, הייתה אמו לילי.
עם זאת, סנייפ הושפל בצורה כל כך מעוררת רחמים, כינה את לילי בדם בוץ מטונף, וזה היה הסוף של אותה ידידות יפה, אך מרה-מתוקה.
לאחר מכן, לסנייפ הייתה הזכות לבחור באיזה חלק לקחת ואיזה סוג אדם הוא יהפוך. לרוע המזל, הוא הצטרף לאוכלי המוות, חסידיו של זה שלא ניתן לנקוב בשמו.
זה תלוי בך להחליט אם הוא עשה את זה בגלל קנאה, קנאה, חרטות? או שאולי הוא פשוט ויתר על כל מה שטוב בעולם.
הדבר הטוב היחיד שיצא ממותה של לילי היה הצטרפותו של סנייפ למסדר עוף החול והפך לסוג של הסוכן הכפול של דמבלדור.
מכיוון שדמבלדור מכיר את הצד הרגשי ואת פגיעותו של הארי, הוא צריך לגלות איך למנוע מלורד וולדמורט לקבל גישה למוחו של הארי.
המנהל של הוגוורטס היה היחיד שביקש פרופסור סנייפ לעזור להארי, במיוחד בעניין הכבידה - הגנה קסומה של הנפש מפני חדירה חיצונית , כפי שסנייפ נהג לקרוא לזה.
למרות שהארי לא התקדם יותר מדי בהדרכתו של סנייפ, שיעורי הסמיכות היו הפעם היחידה ששניהם לא שנאו זה את זה.
אלן ריקמן אחרי כל הזמן הזה? תמיד!
אולי אתם לא לגמרי מסכימים עם הדעה שלנו על דמותו של פרופסור סוורוס סנייפ, אבל מה שכמעט כל מעריצי הסדרה הזו (ואפילו אלה שלא) יגידו לכם – בלי אלן ריקמן, סוורוס סנייפ לא היה חזק כמוהו .
לפי סקר חדשות MTV שנערך בקרב מעריצים, פרופסור סוורוס סנייפ מנה את הדמות הטובה ביותר בכל הזמנים בסדרת הארי פוטר. אנחנו בטוחים שהקרדיט שייך למר ריקמן.
ריקמן עצמו הודה בתסכול שלו מתפקיד האנטי-גיבור של הסדרה. הוא אפילו רצה להפסיק לצלם את סרטי ההמשך, אחרי הארי פוטר וחדר הסודות, אבל ג'יי קיי רולינג הסבירה לו מה מסתתר מאחורי מילת הקסם תמיד . אז הוא נשאר.
עם זאת, גב' רולינג הצביעה על מחויבות העבודה הקשה שלו שתרמה להצלחת הסדרה ברחבי העולם. אפילו מפיק הסדרה, דיוויד היימן, לא נשאר אדיש עם הופעתו:
אני יודע, לפעמים, אתה מתוסכל אבל בבקשה דע שאתה חלק בלתי נפרד מהסרטים. ואתה מבריק.
הודה לתפקידו של ריקמן כפרופסור שובב, סנייפ הפך לאחת הדמויות האיקוניות והבלתי נשכחות של הספרים/הסרטים. וזה בערך מה שהמבקרים והמעריצים מסכימים.
בהתחשב בכל זה, ניקח את פרופסור סוורוס סנייפ, לא כאדם שלילי למהדרין, אלא יותר כמו אדם שהמרירות הקרה והחיצוניות המבוקרת שלו מסתירים רגשות וייסורים עמוקים.
הוא הדמות הכי מורכבת, עם נטייה להיות חיובית ממש בסוף הסדרה, ולא רק אדם מריר, סרקסטי ומתוסכל מההתחלה.
אנחנו עדיין חושבים שפרופסור סוורוס סנייפ לא אהב את הארי פוטר, מסיבות רבות. כשהביט בו, הוא ראה את האויב והיריבות הגרועים ביותר שלו, ג'יימס פוטר - בכל תנועה, ביציבה שלו, בשיער שלו...
אבל להארי היו עיניים של אמו.
למרות המרירות והקנאה שלו, מה שנותר היה ניצוץ נצחי של אהבה נצחית ללילי היקרה והבלתי מתחרטת שלו. היא הייתה הזיכרון המאושר ביותר שלו.
אם לילי הייתה שורדת, מי יודע לאיזה כיוון הייתה מתפתחת דמותו. תאמין לנו, אנחנו מעדיפים את הראשון, לא משנה מה.
אחד הציטוטים המפורסמים ביותר של ריקמן שהפך לוויראלי (גם אם יתברר שהוא מעולם לא אמר את זה) היה זה:
כשאהיה בן 80 ואשב על כיסא הנדנדה שלי, אקרא את הארי פוטר. והמשפחה שלי תגיד לי 'אחרי כל הזמן הזה?' ואני אגיד 'תמיד'.
סוף סוף, אתה יכול לחוות דעה משלך על מערכת היחסים המיוחדת הזו של שני קוסמים מפורסמים, או פשוט להסכים איתנו. שום דעה לא תהיה שגויה בכלל.