על ידי הרווג'ה מילאקוביץ' /12 באוקטובר 202112 באוקטובר 2021 לפעמים כשיוצאים לשטחים חדשים, הפרויקטים שלהם לא תמיד ממריאים במהירות על-קולית. קחו למשל את יוצרת הסרטים הפרואנית קלאודיה יוסה. היא עשתה את הסרט 'The Milk Of Sorrow' המועמד לאוסקר בשפת האם שלה בשנת 2009, שהוקרן בבכורה וזכה לשבחי המבקרים. ואז היא החליטה לאמץ את השפה האנגלית עם הדרמה שלה 'Aloft' ב-2014, שלמרבה הצער לא הצליחה להתעופף. בעוד שבע שנים אולי לא כל כך הרבה כשזה מגיע לעולם הקולנוע, הגיחה האחרונה שלה, 'חלום קדחת' המעובדת מרומן 2014 של סמנתה שוובלין באותו השם, מרגישה כמו חזרה מבורכת מהשממה. הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל הסרטים בסן סבסטיאן 2021 והוא אמור להופיע לראשונה בנטפליקס ב-13 באוקטובר.
תכונה זו עוסקת בביות נעימה שמופסקת בגסות על ידי פולשים מוזרים ומשחקת די טוב אם צופים לבד מאוחר בלילה. זהו מותחן פסיכולוגי שבו שתי אמהות חוששות שנפשם של ילדיהן נסחפה, והתפתחה כסיוט ער.
למרות שהסרט צולם על פי הדיווחים בצ'ילה, הוא מתרחש בארגנטינה ומציג להפליא את הנוף הכפרי המנוקד באבן המשמשת כרקע עוצר הנשימה של הסרט. 'חלום קדחת' מתאר את המפגש המסקרן בין שתי אמהות שונות מאוד. מצד אחד, יש את אמנדה המפוארת בגילומה של מריה ואלוורדה, שביקרה באזור אפריקני מרוחק לחופשת הקיץ שלה בליווי בתה השלווה נינה בתפקיד של גיירמינה סוריבס ליוטה, בעוד בעלה מרקו, המגולם על ידי גיירמו פנינג, נשאר חזרה הביתה שקוע לגמרי בעבודתו.
מצד שני, היא השכנה החדשה שלה, והיפהפייה המקומית קרולה חלקה של דולורס פונזי, שהיא גם האם לדיוויד, בגילומה של אמיליו וודנוביץ'. כעת דיוויד חולה ממחלת ילדות שאילצה את אמו לבקש את עזרתו של מרפא אמוני מקומי, שככל הנראה היגר את החלק החולה בנפשו של בנה לגוף אחר כשהוא מותיר אחריו מעטפת של עצמיותו לשעבר, שלטענת האם אינו מתקרב למי בנה היה. היא מנסה להיות שכנה טובה ומגיעה נושאת דליי מים כשהיא מזהירה את התושבים החדשים ממי הברז הלא אמינים.
כמובן, אמנדה בהיותה תושבת העיר היא לא מאמינה לסיפורים של קרולה; עם זאת, לא עובר זמן רב עד שגם היא מתחילה לשים לב שמשהו לא בסדר עם דיוויד, ועד מהרה היא מתחילה לדאוג שחלק מרוחה של נינה, הילדה האוהבת שלה, עלול להיסחף כמו גם שהיא תתחיל לחלות. אי אפשר שלא לשאול מה יכול להיות חולה באזור המבודד תוך ניחושים אם זה המים, חומרי ההדברה המשמשים בגידולים או משהו מעבר לשגרה.
רצף הפתיחה מציג סרט אימה מן המניין המראה צילומי תקריב קיצוניים של חלקי גוף אנושיים מבותרים. אישה מוצגת נגררת על ידי כוחות בלתי נראים על פני רצפת יער צפופה רטובה כאשר קולו של נער צעיר דוחף בה להישאר ערה, מה שמניע את דעת הקהל לנסות להבין מה קורה.
כשלוסה נשארת נאמנה לסגנון שלה, גם התואר הזה סובב את ההיבטים של אמהות מיוסרות, מרפאי אמונה מעוררי תעלומה ועולם טבעי שופע פאר וממאירות. הקצב הוא סטקטו מרשים כאשר רוב העלילה מתפתחת באמצעות הדיאלוג בין אמנדה לדיוויד בחילופי דברים שהקהל יכול רק לשמוע אבל לא יכול לראות או להבין לגמרי.
המלחינה הבריטית נטלי הולט הידועה בעיקר בזכות הלחנת התווים ב'פדינגטון' וסדרת הטלוויזיה האחרונה 'לוקי' מייצרת צליל מסקרן שמעורר את תחושות הרומנטיקה בשילוב עם צמרמורת של ציפורים אקזוטיות.
כל הפיצ'ר קצת מטורף אבל יפה מאוד, כולל תמונות יוצאות דופן כמו גבר שמטפל במוסטנג שמוצג בצללית שנראית כמו קנטאור בפעם הראשונה שמישהו רואה אותו. דימוי זה מהדהד עם הנושא המרכזי של נשמות שעברו הגירה ואינדיבידואלים בעלי חיים. הצילום שנעשה במומחיות על ידי אוסקר פאורה מסייע בשמירה על איזון סגנוני ייחודי לאורך הסרט. הוויזואליה נעשית קליטה יותר ככל שהנרטיב מתקדם, מכוון אל הסוד הגדול שישאיר את התעלומה המרכזית למנוחה תוך התגרות באחר חזק יותר.
'חלום חופשי' הוא סרט שלא מציג כמו שהוא מזיע. הסצנות המשפיעות ביותר משדרות פאניקה אימהית עצומה, שהיא כל כך חזקה שהצופה יכול להרגיש את הכותרת נסחפת בין חיים למוות, פשוטו כמשמעו. המבנה הנזיל עמוס בראיות שדיוויד מאבחן בדחיפות את הרלוונטיות שלהן כאילו נותן לקהל הנחיות כיצד לצפות בצורה הטובה ביותר בסיפור שלכאורה ראה אותו מתפתח מספר פעמים מראש. באופן כללי, העלילה היא לא באמת חידה שצריך לפתור.
תכונה זו אינה מאלה שמתקדמים במהירות קדימה. להיפך, הוא מעוצב כמו סדרה של קשתות, והתסריט פרי עטו של יוסה והסופרת המקורית שוובלין מצלצל בהם כמו רופא המחפש מחלה קטלנית, באותו אופן שבו נבנה הרומן. ההבדל היחיד הוא שבתום, הדיאלוג נכתב בפורמט סוקרטי בין דייוויד יודע הכל ואמנדה, שמציץ על מיטת דווי כשהיא שוכבת חולה אנושה בבית החולים כשהמוח שלה מתחיל להתמוסס עם מפחדת להיחקר על ידי אדם, היא לא יכולה לראות תלויה בנפשה הסובלת. העיבוד של יוסה לוקח שליטה מלאה על הגוף של הקהל בצורה כזו שהוא אף פעם לא גורם לאדם לאבד את עשתונותיו אלא רק מתמרן אותם כדי להחדיר רגע לא נוח קצר מועד.
במציאות שלו, 'חלום קדחת' מתמקד מאוד בטירוף שמגיע עם לאהוב מישהו יותר מדי, כך שהניחות לו ללכת הופכת לאתגר עצום. הגישה של הסרט לנושא המרכזי אינה פשוטה ולכן התכונה אינה מרגשת בפני עצמה. ובכל זאת, הוא מתעכב על הנושא של איך הורים תמיד רואים את הילדים שלהם על סמך מי שהיו הילדים האלה, למרות שזה מאתגר לעכל את מי שהם הפכו או מה באמת מאיים לשים קץ לחייהם. כאשר 'חלום קדחת' מעמיק באימה האקולוגית שהעניקה לו השראה, יוסה מניע אותו לעבר ההבנה האפלה שרוב ההורים ממוקדים יותר במחר של ילדיהם שהם לא מצליחים לראות את מה שהם כבר עברו.