על ידי הרווג'ה מילאקוביץ' /20 בספטמבר 202120 בספטמבר 2021 הנרטיב של אלפרד רוט (טימותי ספאל), אדריכל שהוזמן על ידי מיליונר אקסצנטרי המכנה את עצמו הדוכס הגדול של קורסיקה (פיטר סטומאר) כדי לבנות את קברו, מסופר ב'חייו הלא ברורים של הדוכס הגדול מקורסיקה'. רוט משתלב עוד יותר בחייו של המיליארדר - ואכן, במותו - כשהוא מוקסם מהיצירה ומהדוכס.
במובנים רבים, החיים הלא ברורים של הדוכס הגדול מקורסיקה הוא סרט שקשה להעריך אותו. בכמה מקרים, הקצב מוזר ולא אחיד. לדוגמה, הסרט מתפתל בהגעה לסיפור הראשי, אבל הוא גם דוהר מעבר לחילופי דמויות מפתח ברגע שהעלילה מתחילה, ומונע מהדינמיקה הבינאישית שבלב הסיפור לפרוח. גם הניסוח לא אחיד, כשרוב השיחה מתחלפת בין פרחונית ופואטית מכדי להיראות טבעית ווולגרית בצורה מנותקת ולא טבעית.
למרות החסרונות הללו, ההפקה מצליחה להתאחד בצורה חדשנית ומשכנעת, מה שהופך אותה להרבה יותר מסך חלקיה. בעוד שהנרטיב מרגיש לפעמים כאילו הוא מנסה להשיג יותר מדי לפעמים, עם כמה קווי עלילה וקשתות דמויות שנראות חצי אפויות כתוצאה מכך, הסיפור הכולל מגובש מספיק הודות לנושאים המאחדים המתמשכים של חיים, מוות ומורשת. חקירה נבואית מפחידה של מחלות ומגפות (בדוגמה זו, מלריה) משפיעה אחרת על חברה שעדיין מושפעת מקוביד-19.
העלילה ניצלת גם על ידי הביצועים המצטיינים של ההרכב, כאשר המבצעים עובדים קשה כדי לשמור על היצירה ולפצות על הפגמים שלה. לספאל וסטורמאר, במיוחד, יש כימיה נהדרת כמו רוט חסרי השטויות והדוכס הגדול המוזר. למרות שניתן היה לעשות יותר כדי לנצל את הכימיה של שני השחקנים, יש הרבה מה לשאת את התמונה על המסך.
הסרט האקסצנטרי המקסים הזה מספר את הנרטיב שלו בצורה לא שגרתית, לעתים קרובות מאתגרת, אך בסופו של דבר מבדרת. בעוד שהחיים הלא ברורים של הדוכס הגדול מקורסיקה הם ללא ספק טעם נרכש, הוא מפצה על בעיות מבניות ובעיות כתיבה עם גרעין נרטיבי מוצק, צוות שחקנים נהדר וחזון נושאי ברור.