סקירת 'ארס בוא יהיה קטל': מביאה את הגרוע ביותר מסרטי גיבורי העל של שנות ה-90

על ידי הרווג'ה מילאקוביץ' /3 באוקטובר 202113 באוקטובר 2021

היקום הקולנועי של מארוול הוא הזיכיון המוצלח ביותר בהיסטוריה של הקולנוע, וכולם רוצים חלק מהעוגה. היכולת לבנות זיכיון ענק שגורם לקהל להיות מחובר לשפע של דמויות זו משימה לא פשוטה. אז כשסוני הכריזה שהדמות של ונום תקבל סרט משלו, כולם היו די לא משוכנעים. סוני היו מנסים לבנות את יקום ספיידרמן משלהם במקביל ל-MCU, אבל אז זה קרה, הסרט הראשון של Venom זכה להצלחה גדולה בקרב הקהל, גם לאחר ביקורות גרועות מאוד של המבקרים. לא היה ספק שסרט המשך יהיה בדרך, אבל האם יש לו סיכוי להגיע להצלחה של הראשון, או שהוא יטבע בקופות?





ארס: Let There Be Carnage ביים אנדי סרקיס, ומככבים בו טום הארדי, וודי הארלסון, נעמי האריס ומישל וויליאמס. ההמשך הזה מספר את סיפורו של אדי ברוק, המנסה לחיות עם ונום, החייזר המחובר לגופו. כאשר קלטוס קאסאדי, רוצח סדרתי, שם את ידו על חייזר בדיוק כמו זה של ברוק, העיתונאי המדוכא יתייצב לאירוע ולבסוף יהיה הגיבור שכולם יודעים שהוא יכול להיות.

הארס הראשון נהרס על ידי ביקורות על ימין ועל שמאל כשיצא. הסרט הרגיש מיושן בכל היבט. זה הרגיש כמו סרט שנעשה בשנות ה-90 או בשנות ה-00 המוקדמות יותר. לקהל לא היה אכפת, והם הלכו בהמוניהם לראות את הסרט, שאסף טונות של כסף בקופות. סרט ההמשך לא סוטה הרבה מהתחושה המתוארכת הזו, אבל אולי הוא לא יהיה מהנה כמו הראשון. בזכות תסריט חסר הפתעות, בדיחות טובות ובעיקר עריכה שגורמת לסרט להרגיש נמהר ולא שלם גם בסוף.



הקצב הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר בכל סרט; אם זה איטי מדי, תאבד את הקהל על ידי ניסיון סבלנותו. אם זה מהיר מדי, הקהל ירגיש ששום דבר לא באמת חשוב והסיפור והדמויות פשוט ממהרים עד הסוף. Venom Let There Be Carnage נכנס היישר לקטגוריה השנייה. כשהוא מסתיים, הסרט מרגיש חסר משמעות, יותר צעד צד מאשר צעד אמיתי קדימה עבור הדמויות.

ארס 2 גרוע, נורא, באמת. יש כמה רגעים טובים פה ושם, אבל אין מקום לסיפור לנשום ולדמויות לעשות שום דבר מלבד לעקוב אחרי העלילה, ועל העלילה הזו אין מה לכתוב הביתה. דברים קורים רק בגלל, וכמה דמויות מרגישות חסרות תועלת לחלוטין. זמן הריצה הקצר של הסרט וזה מהיר יותר מקצב קל, גורם לזה להיראות כאילו לא היה באמת סיפור לספר עם הסרט הזה, והוא נוצר רק בגלל זה.



טום הארדי נהנה מאוד לשחק גם את אדי וגם את הקול של ונום, והוא באמת האלמנט היחיד ששווה לשמור בסרט. כל חבר אחר בצוות השחקנים מרגיש שהוא על טייס אוטומטי. זה אולי לא היה המצב על הסט, אבל זה לא משנה, כי העריכה יצרה גרסה של הסיפור שבה הם לא באמת חשובים. הרלסון הוא קריקטורה שלמה, ונעמי האריס בקושי בסרט, ובכל זאת, אנחנו אמורים לקבל איזושהי תחושה של מערכת יחסים בין הדמות שלה לבין הדמות של הרלסון. המטרה הזו מרגישה כמעט בלתי אפשרית להשגה באופן שבו הסרט נעשה. מישל וויליאמס גם חוזרת אולי לארבע או חמש סצנות, והיא מרגישה מבוזבזת לגמרי. גם כל עלילת המשנה שלה מגיעה משום מקום, והיא רק משרתת מטרה בסוף.

אנדי סרקיס יושב על כיסא הבמאי, ובשלב זה, אולי נכון לומר שהוא פשוט לא במאי טוב. כל אחד מפרויקטי הבימוי שלו בסופו של דבר פשוט בסדר או נורא. יכול להיות שהוא למד ועזר לביים כמה דברים במהלך שהותו בכדור הארץ התיכונה, אבל הניסיון הזה פשוט לא מתורגם היטב למאמצי הסולו שלו. אולי יהיו כמה קטעים, כולל אחד באמצע הסרט, מלאים באנרגיה וביכולת, אבל השאר פשוט מרגיש חסר השראה ומשעמם. כמה בחירות יצירתיות הן באמת מוזרות, ואני חייב לומר זאת שוב, הן מרגישות כאילו הן נעשו כדי למלא את החלל, מכיוון שלא היה סיפור אמיתי לספר.



אפקטים חזותיים הם די נחמדים, ו- Venom ו-Carnage מרגישים כמו יצורים אמיתיים ומוחשיים בסרט הזה. רצף הכולל את Carnage סמוך לאמצע הסרט עשוי להיות הטוב ביותר בסרט, ואחרי שראית אותו, היית רוצה שכל רצף אחר יוכל לקבל את הטון והאנרגיה האלה. למרבה הצער, המערכה האחרונה הופכת לסתם עוד פסטיבל CGI, עם מפלצות שנלחמות במיקום נוח מאוד והורסות את כל הסט תוך כדי.

גם הניקוד של מרקו בלטראמי מרגיש חסר, ללא מנגינה אמיתית או מנגינות בלתי נשכחות. זה רק עוד חלק מקהות הארס.

סצנת הפוסט קרדיט תהיה הדבר היחיד שאנשים מדברים על הסרט הזה, מה שכבר אומר לך עד כמה הסרט טועה. ובכל זאת, ממש כמו בסרט הראשון, יש אנשים שיצליחו למצוא בו כיף חסר מוח. הסרטים האלה יכולים להיות הרבה יותר. אולי בעתיד, הפרקים הבאים יכולים להישען על העתקת המיטב משנות ה-90 וה-00 במקום להביא אלמנטים מהעידן ההוא שיוצרים רק סרט גרוע.

ציון: 4/10

אודותינו

קולנוע חדשות, סדרה, קומיקס, אנימה, משחקים