על ידי הרווג'ה מילאקוביץ' /7 בנובמבר 20217 בנובמבר 2021 הוליווד היא עסק קשה. להוציא את השם שלך החוצה זה דבר מאוד קשה לעשות. כדי לעשות את זה, אתה בעצם צריך לצאת מגדרו ולשווק את עצמך בכל תפקיד שאתה טוב בו. זה לא קשור רק לשחקנים, אלא גם לבמאים, סופרים, קולנוענים, כולם צריכים לעשות את זה ואין כרטיס ביקור טוב יותר ליוצרי קולנוע מאשר בעצם לעשות סרט ולהוציא אותו החוצה. הנושא שמתבהר כשאתה בתהליך הזה הוא שליצור סרטים זה קשה. יש כל כך הרבה אלמנטים בתמהיל כשזה מגיע ליצירת סרט, ואם אפילו אחד או יותר מהאלמנטים האלה לא עומדים בסטנדרטים, אז הסרט כולו נהרס. Dangerous, הסרט החדש של סקוט איסטווד שמגיע השבוע לסטרימינג, נראה כאחד מאותם סרטים שנעשו כדי לשווק את עצמו. האם הוא משיג את מטרותיו?
Dangerous מביים על ידי דייוויד האקל ומככבים בו סקוט איסטווד, מל גיבסון, טייריס גיבסון, קווין דוראנד ופמקה יאנסן. הסרט מספר את סיפורו של דילן פורסטר, סוציופת מתוקן עם נטיות אלימות שעבר קטע קשה מאוד בחיים. כשאחיו מת, דילן מחליט ללכת להלוויה שלו, אבל עברו האלים עוקב אחריו, והוא עלול להעמיד בסכנה קבוצה שלמה של אנשים שאולי אכפת לו מהם.
סקוט איסטווד עובד בהוליווד כבר לא מעט. כמובן שלהיות בנו של קלינט איסטווד, אגדה חיה, יש הטבות, אבל גם עם הרבה חסרונות. לסקוט אולי יש את המראה של אביו, אבל ברור מאוד שחסרה לו הכריזמה שהפכה את אביו לכוכב על. אז סקוט ניסה מאוד מאוד להוכיח את עצמו כפרפורמר וכיוצר סרטים בזכות עצמו. סקוט מפיק את הסרט הזה, והוא בעצם כרטיס ביקור עבורו כשחקן וכמפיק. למרבה הצער, איכות ההפקה זועקת בזול בכל פינה, והתוצאה היא סרט שמרגיש מיושן ומשעמם כמעט בכל היבט.
דיוויד האקל אינו הבמאי הטכני ביותר מבין הבמאים. הפילמוגרפיה שלו הגיעה לשיא עם הפרק החמישי של הזיכיון של Saw, ומאז הוא עשה רק מחיר ישיר לווידאו בתקציב נמוך. למען האמת, חלק מהסרטים האלה יכולים להיות מהנים, אם הם באמת רוצים ליצור סרט טוב, אפילו עם חוסר המשאבים שלהם. מסוכן הוא יצור מוזר בהיבט הזה, מכיוון שיש חוסר ראייה ברור. הכיוון בעצם לא קיים. האקל חסר כל חוש של קומפוזיציה, ונראה שהוא מתאים את עצמו למציאת הסרט במפרץ העריכה. וזה באמת עצוב כי הסרט נותן המון הזדמנויות ליצור משהו שיכול להתבלט בשוק הישר לווידאו.
Dangerous הוא בעצם סרט מסוג Die Hard, שמכניס את הדמות הפסיכוטית של איסטווד למיקום אחד עם חבורה של בחורים רעים. יש לזה פוטנציאל לכמה קטעי פעולה ממש מגניבים ושימוש במיקום כדמות משלו, אבל האקל אף פעם לא מנצל את ההזדמנות.
איסטווד אכן מביא כמה שחקנים שמות לסרט כדי להפוך אותו לקצת יותר זוהר. מל גיבסון עושה הופעות פה ושם, ולשחקן עדיין יש את כל הכריזמה שהפכה אותו לכוכב לפני כל כך הרבה שנים. אבל אפשר לסכם את הופעתו בסרט כלא יותר מאשר קמיע. אותו דבר קורה עם טייריס, שמופיעה בשלב מוקדם מאוד ואז נעלמת מהסרט. יאנסן עושה את אותו הדבר גם כשהדמות שלה קצת יותר מעורבת בסיפור.
עיקר הסרט מתחלק בין איסטווד למספר שחקנים לא ידועים שעושים כמיטב יכולתם עם החומר. למרבה הצער, התסריט לא באמת מסתכם בהרבה וחלקים רבים של הדיאלוג, העלילה ופיתוח הדמות מרגישים מאולצים ומוכרים לכל מי שראה אי פעם סרט פעולה. רק דסטיני מילנס יוצאת כדמות מקסימה הודות להרבה כריזמה. זה יהיה נהדר לראות אותה עושה דברים גדולים וטובים יותר בעתיד.
עבור סרט אקשן, ובכן... הפעולה חסרה כל תחושת השפעה. אנחנו חיים בעולם שלאחר הפשיטה. לזכור שהפשיטה נעשתה בתקציב שרוכי נעליים ועדיין הצליח להפוך לקלאסיקה מודרנית בז'אנר חייבת להיות בראש של כל יוצר קולנוע כאשר הוא מנסה להכניס יד לז'אנר. כאן ב-Dangerous, ברור מאוד שהשחקנים חסרי הכשרה וכוריאוגרפיית פעולה לא הייתה יותר טובה ממחשבה שלאחר מכן. זה גורם לסרט להרגיש דביק ואפילו בזבוז זמן כשיש כל כך הרבה סרטים מגניבים אחרים שמשקיעים מאמץ ביצירת אקשן מרהיב במחיר.
אולי הכרטיס לא מסוכן, איסטווד חשב שזה יכול להיות. הוא לא שחקן רע, אבל הפקות כמו זו עשויות לחזק את המוניטין שלו כגרסה מהשורה השנייה של אביו. וזה יהיה עצוב מאוד אם זה כל מה שמגיע לסקוט איסטווד ולמאמציו. הוא יכול לעשות הרבה יותר טוב.