על ידי רוברט מילקוביץ' /8 בספטמבר 20218 בספטמבר 2021 'פולק' הוא סיפור פשע שכתב, ביים וערך ג'וליאן פיליגנו. בסרט מככבים פיליגנו, כריסטיאן מק'קנה, דניס לואיס האג, מארי בנסדון, אלכסנדרה פלורס מטיק, מארק פאצ'י ואלפיו פוטי, בין רבים אחרים. הסרט יצא לאקרנים בארצות הברית ב-3 בדצמבר 2020.
'פולק' הוא קטע של שלושה סיפורים המחוברים באחד מרכזי על צעיר בשם אדריאן גרהם שנעצר על היעלמותן של שתי אחיות. כשהסרט מתחיל, אדריאן מתראיין לעיתונאי על ההאשמות שהוטחו נגדו. הוא לא מדבר הרבה, והכתב ממשיך את השיחה עם תגובה מינימלית של גרהם. סיפור החטיפה משוחזר שוב ושוב, שזור בשלושת הפרגמנטים האחרים של הנרטיב כולו.
הקטע הראשון מספר את סיפורה של משפחה בת שלוש נפשות, אב, בן ואמא. למרות שיש מעט מאוד דיאלוג, המשפחה הזו נראית במצוקה ולא מתפקדת. ראשית, לא נראה שהם מקיימים אינטראקציה עם העולם החיצון בכלל. הם כלואים בביתם ביער. נראה שהאב פוגע בבן ללא סיבה כלל. יש לו טלאי על העין, ככל הנראה מהפציעות שגרם אביו. האם היא כמו זומבי, תמיד יושבת בשקט, אף פעם לא אומרת מילה, ההבעות שלה ריקות, והיא לא עושה שום דבר אחר בסרט מלבד להיות שם פיזית.
בשלב מסוים, האב מבקש מהבן לאכול מהרצפה, ככל הנראה בגלל שהיה באזור גן החיות. לא אומרים לנו למה כל אחד במשפחה ההיא מתנהג כמו שהם מתנהגים, איך הם מתפקדים או מה הסכסוך. איפשהו בתוך הסיפור, ניתן לשמוע קריין מעל הטלוויזיה ונותן עדכונים על המקרה של אדריאן גרהם, אולי כדי להראות קשר שהקהל לא מקבל עד הדקות האחרונות של הסרט.
החלק הבא של הסיפור מתחיל באישה צעירה שנראה שהיא מתקשה במכונית באזור מבודד. גבר שפניו לא מוצגות לעולם בא לעזור לה לתקן את הפנצ'ר שלה. היא דוחקת אותו כמה פעמים ועוזבת אותו למתים. ואז אנו רואים את אותה אישה כעובדת במחסן שנראה כי היא סובלת מכאבים רגשיים. היא עובדת לבדה במחסן ענק; היא נראית מבולבלת, מה שנלמד מאוחר יותר הוא מהאכזריות של הבוס שלה. בשלב מסוים בסיפור, המעסיק תוקף אותה מינית במהלך משמרת לילה. ישנו שימוש מתמיד במילה אחרים. יש רק בחורה אחת נוספת שמופיעה במחסן. גם היא נראית מדוכאת, לא אומרת מילה, אורזת מזוודות והולכת.
הפרגמנט האחרון הוא על מכונאי הרס עצמי. כשאנחנו מתוודעים אליו, יש לו עין שחורה שהיא די במצב רע. הוא נראה לחוץ מדי, מסתובב כמו זומבי בלי מטרה כשראשו תלוי נמוך. הוא נתקל בכרזה על מישהו שמת, מביט בה, נראה מושפע מעט ומתרחק. בהמשך נודע לנו שהוא זה שהרג את המנוח עם מכוניתו, נמלט מזירת התאונה, וכעת הוא מנסה להימלט מהארץ.
הסיפורים אכן מעניינים בנפרד. אבל ככלל, החיבור יחד לא נעשה כל כך טוב. העריכה לא הכי טובה. יש טונות של פריימים שחורים שמתפקדים כמעברים לאורך הסרט. זה יוצר ניתוק לאדם הצופה בו. אין יצירתיות כלל כאשר מחברים את הצילומים יחד. זה נראה כאילו למישהו נאמר פשוט לחבר את הסרט רק בשביל זה.
הצילומים אינם יצירתיים גם מבחינת וריאציה וזוויות. הצלם נצמד בעיקר לצילומים הרחבים. אנחנו כמעט לא רואים את החלקים הרגשיים של הדמויות שכן תקריב בקושי נמצא שם. אין יריות או חתכים. אי אפשר אפילו לדעת היכן נמצאים המיקומים השונים; אדם מרגיש מאוד קלסטרופובי, מה שלמען האמת, הופך את הסרט למאוד משעמם.
'פולק' אמור להיות סיפור פשע. זה ממושך וגורר את זמן הריצה שלו. אין מספיק דיאלוג שיכול היה להניע את הסיפור קדימה. זו פשוט סדרה של גופים נעים ללא מטרה. לא מתחברים לדמויות בכלל כי הקהל לא מבין מה מפריע להם.
המשחק לא עשה את הסרט צדק בכלל, במיוחד בהיעדר הדיאלוג. ההופעות היו צפויות לספר את הסיפור בצורה מעניינת, אבל למרבה הצער, זה לא קורה, וצופים רבים ימצאו את עצמם מנמנמים בקושי 15 דקות לתוך הסרט.
הסרט בעצם נישא קדימה על ידי צלילי הרקע הטבעיים. אתה יכול לשמוע את צליל הגנרטור בסט שמפעיל את האורות. אין ציון לסרט. רק מוזיקה מגאדג'טים שמנגנים על ידי הדמויות המובילות לאפס רגשות, אפס מתח, אפס מתח.
פולק מ מיזמי כבידה עַל Vimeo .
עד שהסרט הזה חושף את הקשר שלו עם הסיפור הראשי, כבר מאוחר מדי לתוך הסרט, ורוב הקהל כבר כנראה ויתרו על הצפייה בו. אנו למדים שאישה רצחה את בעלה ואז הרגה את בנה, תוך התייחסות לאופן שבו הסיפור הראשון הסתיים. צעירה דקרה בחור שהגיע לעזור בהחלפת צמיג. למדנו זאת מתחילת הסיפור השני; למרות שלא ידענו למה קודם. עם זאת, לעולם לא נוכל ללמוד מיהו בדיוק האיש.
בסוף הסרט, אדריאן גרהם משוחרר, תוך ציון חוסר ראיות. אנו רואים אותו לוקח בנוחות את רכבו ונוסע לבית ישן הרחק מהעיר. בחלק האחורי של המשאית שלו, יש סרט דביק וחבלים, גם צילומי הקניון מוצגים. אפשר לשמוע את אדריאן אומר לכתב שמפלצות לא בנויות כרגע, ואף אחד לא מבין למה אנשים עושים את מה שהם עושים שוב ושוב, ומוסיף שלא תמיד יש סיבה לפעולה.
באופן כללי, 'פולק' הוא לא סרט מרגש. כן, הקונספט קיים, אבל הדרך שבה הוא מורכב הוא חסר. אין לו משיכה ויזואלית בכלל, אין טיפה של יצירתיות, דיאלוג בקושי, ורוב האנשים כנראה ירמנו מהצפייה בסרט הזה. זה נכשל במקום שבו זה היה שעון הגון.